רשלנות רפואית
רשלנות רפואית הינה למעשה נגזרת של עוולת הרשלנות שמקורה בפקודת הנזיקין ועיקרה כי כל אדם אשר ביצע מעשה שאינו סביר או נבון, או שלא ביצע מעשה שאדם סביר או נבון היה עושה, מוחזק כ"רשלן". כשזה מתייחס לנושא הרפואי, הגדרה זו בעייתית ועל כן על פי פסיקת בתי המשפט המבחן לבחינת רשלנותו של רופא הינו "מבחן הרופא הסביר". למעשה, מדובר ביישום של מבחני הרשלנות הכלליים, אך על נושא ספציפי – הרפואה.
ניתן לראות כי בשנים האחרונות חלה עליה מתמדת במספר תביעות רשלנות רפואית המוגשות לבתי המשפט. עליה זו מקורה בעליית המודעות הציבורית בכל הנוגע לתחום המשפטי של רשלנות רפואית ולנורמות הטיפול והשקיפות הרפואית המצופה ממערכת הבריאות המודרנית. במסגרת כשלים הנגרמים בהליך הרפואי, ניתן למנות כשלים אשר הינם תוצאה של התממשות סיכון טבעי הקיים במדע הרפואי (אחוזי הצלחה צפויים להצלחת טיפול, מחשלה קשה, מצב החולה וכו') וכשלים אשר הינם תוצאה שנובעת מהגורם האנושי – הצוות המטפל.
לא פעם יצא לנו לשמוע כל מקרים הוגשו תביעות רשלנות רפואית היות והצוות המטפל לא אבחן ממצא מתבקש בשלב מוקדם או התרשל בטיפול עצמו אשר במקרה אחר יכול היה למנוע כאב וסבל רב מצד הנבדק ולעיתים אף את פטירתו. דוגמאות לכך רבות ובהן ניתן למנות מקרים בהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית על מקרים של:
- אי שאלת שאלות פשוטות מצד הגורם המטפל כגון רגישות לתרופות או מיקומו של כאב אשר יכולות היו למנוע מקרים של הרעלה או התקף לב.
- רשלנות רפואית בלידה, שיכולה היתה להימנע לו היה מבצע הצוות המטפל בדיקות מקיפות ומגלה עירנות.
- אי שמירה על נהלים רפואיים אשר גרמו לנזק או זיהום למטופל
- אי מתן טיפול הולם בזמן ראוי שהוא תוצאה של רשלנות
- הותרת כלי רפואי בבטנו של מטופל
לכן, על נבדקים וחולים, לדעת את זכויותיהם המלאות, ואת חובות הצוות המטפל כלפיהם, חובות שאינן מתמצות רק בביצוע הליך רפואי על פי הכללים הרפואיים, אלא גם החובות המפורטות לעיל:
- על הצוות המטפל להבהיר למטופל את הסיבות להליך או בדיקה אותם הוא עומד לעבור, כולל הסבר ברור על הסיכונים הטמונים בתהליך, ופירוט האלטרנטיבות הקיימות לטיפול זה (ראה/י רשלנות רפואית - היעדר הסכמה מדעת).
- במידה והסכים המטופל לטיפול המוצע, מחויב הצוות המטפל לבצעו תוך שקיפות מלאה ותיעוד מלא של התיק הרפואי של המטופל
- על הצוות הרפואי המטפל לבצע את עבודתו תוך שמירה מלאה על כבודו ופרטיותו של המטופל
- המוסד הרפואי מחויב להעניק למטופל את האפשרות לקבל דעה נוספת של מומחה לגבי הטיפול הרפואי הניתן לו.
- על המוסד הרפואי והצוות הרפואי לאפשר למטופל לשאול בכל רגע נתון לגבי זהות המטפל בו ותפקידו.
בנוסף לאמור לעיל, ישנו כמובן הטיפול הרפואי עצמו. לעיתים, במסגרת טיפול רפואי נגרמים למטופלים נזקים גופניים ונפשיים, ולעיתים מטופלים אף עלולים למות. הסיבות לכך יכולות להיות הנסיבות שהביאו את המטופל לקבל טיפול רפואי, אך גם יכולות להגרם כתוצאה מטעויות רפואיות קשות. במקרים מסוימים החשש שנזקים אלה הם תוצאה של רשלנות רפואית הוא ברור, אולם במקרים אחרים, קשה לנו מאוד לדעת אם בוצעה רשלנות רפואית כלשהי בטיפול בנו או ביקירינו.
כאן נכנס תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית אשר לאחר בחינת נסיבות המקרה עשוי להמליץ על הגשת תביעת רשלנות רפואית שכן, ישנה חשיבות עליונה בניתוח נכון של התיעוד הרפואי, ובהתייעצות עם מומחה רפואי בתחום הנכון על מנת להביא למיצוי זכויותיו של נפגע רשלנות רפואי. אם הנך סבור, כי נגרם לך או למי מיקיריך עוולה במהלך טיפול הרפואי, אנו ממליצים לך להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית, בסמוך ככל הניתן לקבלת הטיפול לשם בחינת אפשרות הגשה של תביעת רשלנות רפואית.
כתבות נוספות בנושא
רשלנות רפואית
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית - עצות שימושיות
התיישנות
העדר הסכמה מדעת
רשלנות רפואית נגד מי
העברת נטל הראיה
חוות דעת מומחה
רפואה-מתגוננת